הפלגה בים היוני

כשהייתי בת 10, אבא שלי סיים בהצלחה קורס סקיפרים ולקח אותנו להפלגה של שבוע במפרץ הסארוני ביוון. אני זוכרת את הרגע שישבתי לבד בחרטום הסירה אחרי שראיתי דולפינים בפעם הראשונה, ומשהו כאילו צעק לי מבפנים. הים עלה ועלה, וכולם הרגישו קצת לא טוב, אבל אני הייתי מאושרת. התרגשתי מהעוצמה הזו שמטלטלת את הגוף והתמסרתי אליה כל כולי.

מאז ההתנסות הראשונית הזו, אנחנו יוצאים להפליג בחו"ל לפחות פעם בשנה.

בספטמבר 2012 יצאנו להפלגה ביוון.

למרות שזו היתה ההפלגה השניה שלנו באיזור זה, ולמרות שמאז אותה הפלגה בגיל 10 אני יודעת ששייט זו אהבתי הגדולה ביותר – בכל זאת אני מצליחה להיות מופתעת, ולהנות יותר ויותר בכל פעם מחדש.

זכינו בשבוע שייט מדהים שהתעלה מעבר לכל הציפיות.

יצאנו ארבעה: בעלי ואני, אבא שלי, ואחי בן ה-16.

שכרנו Sun Odyssey 44i, דגם עם 3 קבינות ו-3 שירותים, עם חברת ההשכרה Sunsail במרינה וכפר הנופש Vounaki.

יום ש' – 01.09.12
נחיתה באתונה, השכרת רכב
[השכרת רכב באופן כללי – מומלצת (בטוח כשמדובר ב4-5 נוסעים).  מחיר ההשכרה + הוצאות נלוות (דלק, תשלום על כבישי מדינה וכדומה) יוצא הרבה יותר זול מההסעה של חברות ההשכרה (שעולה כ-400 יורו לכיוון אחד)].

עצירת צהריים בעיירה Aigio הנמצאת בחלקו הדרומי של הקורינטוס. בחרנו מסעדה על המים – מקום נחמד להרגע בו. אוכל טעים, מחירים הוגנים ביותר.
בעיירה Rio חצינו את הגשר התלוי המרשים Antirion בעלות של 18 יורו, והמשכנו בנסיעתנו. בחרנו בדרך ההרים, אך בדרך חזרה גילינו שניתן לנסוע גם לאורך הים. משך הנסיעה זהה כמעט לחלוטין, אך הנסיעה בדרך הים נוחה יותר והנופים יפים יותר.
בשעה 18:00, 14 שעות אחרי שעזבנו את ביתנו, הגענו סופסוף אל מחוז חפצנו – Vounaki. הצוות של Sunsail מסביר פנים כתמיד, יעיל ומקצועי. קבלת הסירה – הבירוקרטיה והתדריך – ארכו פחות משעה. מפאת העייפות והשעה החלטנו להתעצל ולעשות את הקניות לסירה בחנות של Sunsail וזו היתה טעות. זה יוצא הרבה יותר יקר.

ארוחת ערב בעיירה הסמוכה Palairos. לשים לב לא ליפול ל"מלכודת תיירי Sunsail" – חמשת המסעדות הראשונות בדרך מהבסיס לעיירה מפוצצות ולא מוצלחות. לעומת זאת, מעבר להן, מתגלה עיירה מלאת חיים עם שפע מסעדות.

טיפים נוספים ליום זה:
* תקלות בסירה, ציוד חסר וכן הלאה – לפתור כמה שיותר מוקדם, כי בסביבות השעה 18:30 הצוות של Sunsail נעלם ואין עם מי לדבר עד למחרת ב09:00 בבוקר.
* החלפת/ הוספת ציוד שנירקול ניתן לעשות עצמאית – הלוקרים נמצאים ליד החנות, ואינם ננעלים בלילה.
* אין בבסיס מתח חוף לכולם – לא לבנות על זה.

יום א' – 02.08.12
השקמה ב-07:00 ויציאה לים, לעבר האי Ithaki, בתקווה שבהמשך היום תעלה הרוח ונוכל לצאת ללג ארוך עד לחלקו הדרומי של Kefallonia (היתה לנו איזו תקוות שווא להגיע לזקינתוס). בדרך חווינו הרפתקאה:

בשנת 2002 אכלנו במסעדה איטלקית במפרץ Abelike שבאי Meganisi, ומשום שלא הצלחנו לברר אם המסעדה עדיין קיימת, החלטנו להכנס למפרץ סתם כדי לעשות סיבוב עם היאכטה ולהציץ (גם בהצצה זו, אגב, לא הצלחנו להגיע למסקנה חד משמעית האם המסעדה פעילה עדיין). ביציאה מהמפרץ, בחלקו הצפון מזרחי, יש אי קטנטן. במקום לעקוף אותו ממערב, עברנו ממזרח, ולרוע מזלנו "התיישבנו" עם הקיל על תל קטן בקוטר מטר של אבנים בגודל אגרוף (כך גיליתי מצלילה תחת הסירה). מיד שילבנו רוורס – לשווא. התחלנו לשחרר את מיתר הראשי ולהוציא את המנור הצידה, אבל תוך דקה הגיע אלינו דייג מקומי, שכנראה מורגל במקרים כאלה. זרקנו לו חבל, שילבנו רוורס, ותוך רגע היינו בחוץ. הודינו לו והמשכנו בדרכנו.

בהמשך הבנו שהרוח מסרבת לעלות ועל כן המשכנו ע"פ התכנית לעבר Ithaki. בחרנו לנו מפרץ צהריים אנונימי שנמצא מייל ימי אחד (בקו אווירי) מצפון לעיירה Frikes (מפרץ בעל 2 שיניים אשר בשתיהן חוף חולי). עגנו, אכלנו, שחינו.

המשכנו דרומה לעיירה המקסימה Kioni. למזלנו הגענו אליה בשעה 15:00 – מוקדם מספיק כדי לעגון למזח. מספר המקומות על המזח מוגבל (כ-20 יאכטות), ואילו בין השעות 15:00-19:00 הגיעו למפרץ עוד 10 סירות לפחות שנאלצו לעגון על עוגן במרכז המפרץ.

טיפים נוספים ליום זה: 
* בKioni מומלץ לטייל במעלה ההר לראות את הנוף.
* מים ניתן למלא שם בשעות מוגבלות מאוד (9 בבוקר עד 12 בצהריים)

יום ב' – 03.09.2012
עוברים לאי המופלא Kefallonia.
ממש מחוץ לעיירה Agia Effimia נתקלנו בלהקה גדולה וקופצנית במיוחד של דולפינים מסוג Short-Beaked common dolphin. בעיירה עצרנו למילוי מים והצטיידות. מילוי מים ללא הגבלה – 5 יורו.

עקב הזמן ש"שרפנו" על הדולפינים – א. צהריים אכלנו תוך כדי הפלגה וויתרנו על מפרץ צהריים. המשכנו לעבר העיירה התיירותית אך מקסימה – Fiskardo.

טיפים נוספים ליום זה:
* אם פרטיות מינימאלית חשובה לכם – הגיעו מוקדם – לא אחרי 15:00, ועגנו על המזח הצף שבמרכז המפרץ, ולא בחלקו הדרומי ביותר שם הרווח בין ירכתי הסירה ושולחנות המסעדה לא עולה על מטר.
יום ג' – 04.09.12
הוכתר כיום המוצלח ביותר בטיול.
תכננו להפליג לראות את העיירה Assos שבחלקו הצפון מערבי של האי, ולאחר מכן לעבור לאי Lefkada. בAssos, עוד בטרם הושלמה מלאכת העגינה, החלטנו להישאר ללילה, למרות שהגענו לשם ב10:00 בבוקר, בגלל שהוקסמנו ממנה ברגע. בחורף היא עיירת רפאים, בקיץ מתפקדת כעיירת נופש קטנה, בת 30 תושבים. לאורך המזח – כ6 מקומות עגינה בלבד. כמו כן, בזמן שפל, יש סכנה לנגיעת מדף ההגה בקרקע הסלעית. לשים לב, וכשמגיע השפל להרחיק את היאכטה מעט מהרציף (הסלעים הבולטים נמצאים ממש מתחת לרציף). המים במפרץ צלולים ונעימים במיוחד והעברנו את רוב היום בשחייה. חובה לעלות למעלה ההר לראות את הנוף הפלאי ובין היתר את המבצר העתיק מתקופת שלטון הונציאנים באיזור. העלייה אורכת כחצי שעה בהליכה רגועה.  מומלץ לתזמן את ההגעה לפסגה לשעת השקיעה. יש להצטייד במים ובמצלמה.

המסעדות על קו החוף לא נראו לנו, אז בחרנו מסעדה פנימית יותר, על מרפסת מקורה בגפנים שופעי פרי – מסעדה מצוינת שנקראת The Assos Taverna.

יום ד' – 05.09.12 
הפלגה מקצהו הצפוני של האי Kefallonia אל עבר האי Lefkada זימנה לנו להקת דולפינים גדולה וחברותית במיוחד והפעם מסוג Bottelnose dolphin.

על אחד הדולפינים ראינו שני אובייקטים צרים, ארוכים ולבנים. תחילה חשבנו שמדובר בשקיות ניילון ונבהלנו, לאחר מכן הציע אחי כי מדובר בקרסים בצורת דגים שנתפסו בגופו והמשכנו להיבהל – אך לבסוף השתכנענו כי מדובר פשוט בדגים. בדיקה לא פשוטה באינטרנט גילתה לנו כי מדובר בדג בשם Remora Australis – דג טרמפיסט, מכוער להדהים, שנדבק לגופם של דולפינים וכרישים, על מנת להשתנע ממקום למקום, ולעתים דובק באותו דולפין עד 3 חודשים! הטרמפיסטים החצופים לא פגעו בחיוניות ובשמחת החיים של הדולפין שלנו, והוא שחה איתנו תוך ניתורים נרגשים במשך דקות ארוכות.

האי Kefalonia לא האיר לנו פנים כמו האיים האחרים. למפרץ צהריים בחרנו ב-Ammusso הנמצא בסמוך למפרץ של Vasiliki מכיוון מזרח. המפרץ היה נחמד, אך פחות מרשים ממפרצים אחרים בהם עגנו. לאחר מכן, לעגינת הלילה דילגנו לעיירה Vasiliki. שם, כתוצאה מגלישת רוחות מההרים, עולות בצהריים רוחות של 25 קשרים, עם משבים פתאומיים של 30-35 קשרים, אשר אינן שוככות עד הערב.

ברגעים הראשונים העיירה אכזבה אותנו. אך ברגע ששקעה השמש ונרגעו הרוחות – היא הפכה את עורה. אכלנו במסעדה מעולה ויוצאת דופן: Stelios's Restaurant. המסעדה מגישה אוכל יווני מסורתי בפרשנות חדשה ומרעננת, בין היתר פשטידות מעולות, מאכלי ים משובחים, סלטים מיוחדים, למשל: סלט אבוקדו, בייבי מוצרלה, 2 סוגי חסות, צנוברים ושמיר, מוגש על פיתה קריספית ברוטב וינגרט בלסמי. ארבעתנו אכלנו לשובע, שתינו יינות ובירות, והחשבון יצא 33 יורו לכולנו.  בקיצור – מאוד מומלץ.

טיפים ליום זה:
* בכניסה לנמל Vasiliki יש בעיית עומקים – יש להיות ערניים.

* מילוי מים ללא הגבלה בעלות 2 יורו (המכונה מקבלת אך ורק מטבע של 2 יורו),

יום ה' – 06.09.12
הפלגה לאי Meganisi.
את הצהריים בילינו במפרץ מדהים – Mako (הוא המפרץ הראשון מצפון  לVathi).

לערב התלבטנו בין העיירה Vathi ובין העיירה Spartachori. הצצנו פיזית בשתיהן והדעות היו חלוקות. בסופו של דבר בחרנו בVathi. מול הרציף המזרחי יש גן שעשועים. בעיירה יש כמה מסעדות, ברים, בתי קפה וסופר-מרקטים. אכלנו במסעדה טובה וותיקה שנקראת Rose Garden ומגישה מנות מסורתיות וטעימות.

יום ו' – 07.09.12
את היאכטה היינו צריכים להחזיר עד השעה 17:00, אז חיפשנו מפרץ לבלות בו את הצהריים. הפלגנו חזרה לאי Lefkada, אל עבר המפרץ הגדול Nydri – מיותר. המקום נראה כמו בית קברות לסירות בגלל כל המספנות והצפיפות. המים עכורים. עזבנו מיד וחזרנו למפרץ באי מגניסי, בו בילינו עד השעה 15:00.
חזרנו לבסיס, עשינו צ'ק אאוט זריז ויעיל, בלילה ישנו על הסירה ולמחרת יצאנו לדרך הארוכה חזרה לאתונה, כבר מתכננים את המסעות הבאים.

מיקה אור שני (ספטמבר 2012)