מיומנו של סקיפר – חלק א' – איך נולד המסע
אנו מביאים בפניכם תיעוד מרגש מיומנו של סקיפר, שנכתב תוך כדי מסע ימי מרתק חובק עולם, מסע שיצית לכם את הדמיון ויגרום לכם לארוז תיק ולעלות לסיפון.
יצאנו להפלגה ארוכה עם בעל סירה דרום אפריקאי שלא הכרתי קודם, בסירה שלא הפלגתי בה מעולם אל עבר יעד מסקרן, נכסף ובעיקר מרוחק – אנטארקטיקה.
לכל המתעניין במסעות ימיים אך לעת עתה מעדיף לא לתפוס תפקיד פעיל (ולא להירטב, כי יותר יבש לגלוש באינטרנט, מאשר בים) הנה סיפור המסע שלי, מתוך יומן המסע שלי עם Faraway .
הוראות למשתמש
זה יהיה יומן ידידותי, כלומר בלי יותר מדי מושגים טכניים למיניהם, שאין בהם צורך לצייר את רוח הדברים. אך חשוב לי לציין שבשבילי אחת מהסיבות המרכזיות לצאת למסע היה הרצון ללמוד את רזי השייט. הפלגה ארוכה כמו זו המתוכננת, כך היה נדמה לי, תזמן לי שיעורים מצוינים בתחום. לצדם, כמובן, אין ספור הזדמנויות לימודיות, כמו שכל יום בחייו של כל אחד מציע, ושבדרך כלל מסתבר, שהן הלימוד המשמעותי בסופו של דבר …
לעולם השייט, כמו לכל תחום יש שפה שלמה משלו שאנסה לחסוך מכם. אבל, אם מי מכם מתעניין ולא מקבל מספיק חומר ללעיסה, יותר מאשמח לשתף כל סקרן בידיעותיי הקטנות או להפנות לחכמים ממני בנוגע לשימוש בסירה, שימוש בסקסטנט, האוקיינוס האטלנטי הדרומי, זיהוי כוכבים, בישול ואפיה (למכביר) בסירה, ודברים שאפגוש בדרך שעוד לפני ועדיין נסתרים מהעיין. הלוואי ומישהו יוכל להפיק דבר מה מניסיוני הפעוט.
רוח הסיפור
אני כותב ברוח גבית, זאת אומרת מתי שרוח הכתיבה נושפת בעורפי (ואז לא צריך להתאמץ) גם אם זה יוצא פעם בשבועיים בשלוש בלילה. ועל כן חלקים מסוימים בהפלגה מפורטים להפליא וחלקם כאילו עברו בלי להשאיר אחריהם סימן.
וכמובן, מי שאין לו כוח לכל האותיות, מוזמן להסתכל בתמונות שבטוחני שיערמו לאוסף מרתק, הנה טעימה קטנה:
יהיה קשה להצביע מתי בדיוק נולד הרעיון, אבל הוא בטוח לא חדש מדי, ולפחות, בצורה כזאת או אחרת, בן שנתיים. לצאת ולהפליג בים הגדול תחת מפרש על כנפי הרוח. (נשמע טוב, אה?)
העניין תפס כיוון מעשי באיזור חודש ינואר, אחרי קורס סקיפרים מדהים הוצאתי רישיון משיט במועדון השייט דרך הים, והפעיל מבער אחורי במאי, שאז התחלתי לחפש ברצינות יאכטונר חביב/ה להפליג איתו/ה ולצבור נסיון.
לקח זמן מה, החיפושים, אבל יום אחרי שהמילה אנטארקטיקה עלתה על הפרק, קיבלתי מייל מ Gertוכותרתו המפוארת: " Faraway Antarctic voyage"
והנה אני, על סיפון ה-Faraway (שהסתבר במהרה שזהו שמה של הסירה), באמצע האוקיינוס האטלנטי, עם דפדפת ועפרון, כותב שורות אלו ממש, בדרך הארוכה לקוטב הדרומי. שכך יהיה לי טוב.
למעבר לחלק ב' של המסע – לחצו כאן –