נעים מאוד!

שמי גדי, גדי ישראלי, משיט 40, משיט 60, בוגר "בית הספר לשייט דרך הים" וחבר מועדון "דרך הים" מזה 12 שנה – אוטוטו בר מצווה. עוד לפני שסיימתי את הקורס לרישיון משיט 30 השתתפתי בפלוטילת התלמידים הראשונה של המועדון בתורכיה. החצייה הראשונה שלי (זמן ים) היתה בים התיכון מחיפה ללימסול – קפריסין וחזרה לחיפה בסירה מברזל יחד עם מאיר בעל הסירה ועוד שני חברים מ"דרך הים". שתי החוויות העיקריות שהיו לי באותה הפלגה: הראשונה – גיליתי שאני סובל מ"מחלת ים" קלה, (מאז גם גיליתי שזו לא מחלה כרונית, המצב הולך ומשתפר עם השנים והיום אני כבר לא סובל בכלל מתופעות הלוואי ההן. אז יש מקום לאופטימיות למי שלא מרגיש טוב בים).
החוויה השניה – מפגש מדהים ומרגש עם משפחה גדולה של דולפינים. בלתי נשכח.

הדליברי הראשון שהשתתפתי בו התרחש שנתיים לאחר מכן על ה Magic Fly, סירת jeanneau 40 מדהימה שנמכרה ע"י "דרך הים" לחברים היקרים שלי מנחם ויוסי, שהכרתי עוד במהלך הקורס. שלוש חוויות, מיני רבות, מהדליברי (לפי סדר ההתרחשויות): הראשונה – עליתי על הסירה ב- Touch and Go מדהים באי קוס (אל תגלו לאף אחד, לא עשיתי יציאה מסודרת מיוון),
השניה – עגינה שעשינו בקיקובה/תורכיה, גברת חסן המלצרית החדירה לנו לראש את הביטוי Today Holiday, Tomorrow no Holiday, משפט שמלווה אותנו מאז בכל חופשה.
החווייה השלישית – אוניית מלחמה גרמנית שהתקרבה אלינו בלב ים, הפליגה לצידנו, הורידה סירת גומי עם מלחים שהצמידו אלינו דופן ותיחקרו אותנו באיפוק הנוקשה האופייני לגרמנים, כשנגמרו להם השאלות אחד מהם אמר: "הקפטן שלנו מודה לכם על שיתוף הפעולה…" פתח צידנית וכל אחד מאיתנו קיבל ארטיק מגנום. פינוק מושלם בלב הים. הצוות המדהים שהתכנס לטובת הדליברי ההוא כלל את זיו הקפטן, גל המדהימה שהפכה להיות מדריכה וחברי היקרים אלי מורנו הימאי מבטן ומלידה ומבת-ים וכמובן מנחם שעליו עוד אספר לכם בהמשך.
לפני 6 שנים היה לי הכבוד והעונג להשתתף בדליברי נוסף ארוך יחסית ומשמעותי בחיי, דליברי של "פעם בחיים" להוציא סירה חדשה, דופור 50, מלה-רושל/צרפת בדרכה לארץ. הלג הראשון במסע הייה חציית מפרץ הביסקיה מצרפת, דרך ספרד לליסבון-פורטוגל – היאכטה שעליה נחצה את האוקיינוס תעשה את אותו המסלול בדיוק – לא משחק ילדים. לפני ההפלגה ההיא ניסו להפחיד אותי לא מעט בתיאורי אימה על ימאים ומפרץ ביסקיה. למען האמת, זה רק איתגר יותר ויותר. היינו צוות מצומצם במסע שנמשך על פני שבוע מאתגר ביותר, מתוכו 4 לילות בחושך צלמוות מבלי לראות יבשה באופק. הצוות: חנוך, הבעלים של הסירה, ריקי הימאית המהוללת (ולא בלשון סגי נהור) חברה מיוחדת במינה מהצוות של דןדן בקורס המעשי וכמובן מנחם. הפעם אציין רק חוויה אחת, למרות שהיו הרבה: מפגש עם לוויתנים במפרץ ביסקיה, אין מילים! פשוט אין אפשרות לתאר את ההתרגשות, אתם צריכים לחוות את זה בעצמכם.
סיכום ביניים: מאז שסיימתי את הקורס, לפחות פעם בשבוע אני ביום-ים, משיט יאכטה במרינה הרצליה וסירת דייג מנועית בנמל יפו. השתתפתי בכמה פלוטילות של "דרך הים" ובמשטים לקפריסין, יוון ותורכיה ובהפלגות צ'רטר פרטיות, השתתפתי והובלתי דליבריז וצברתי לא מעט שעות-ים. למדתי להתמודד עם בעיות טכניות ומכניות בלב ים, למדתי להתמודד עם "הפתעות" של מזג אוויר והגעתי למסקנה: יש לי עוד כל כך הרבה מה ללמוד, מה לחוות והעיקר – ליהנות וליהנות!
עכשיו הגיע הזמן לחצות אוקיינוס בפעם הראשונה.