עליה על שרטון – תחקיר ארוע

אומרים שסקיפר חכם לומד מהטעויות של עצמו, אנחנו מעדיפים ללמוד מטעויות של אחרים. תחקירי ארוע הם דרך טובה ללמוד מטעויות של אחרים ומהמסקנות של הצוות המקצועי שניתח את הארוע. במקרה זה מדובר בעגינה בעומק רדוד דרומית למרינה הרצליה שהתדרדרה במהירות לעליה על שרטון.

תנאי ים: מערבית 10-12 קשר, גלי גיבוע כמטר.

בשעה 15:00 יצאה הספינה מרציף דרך הים בידיו של סקיפר חבר המועדון.

הספינה הייתה במצב תקין, כל המערכות פעלו כשורה.

הצוות מנה 11 מפליגים, בהם 2 סקיפרים.

בשעה 15:45 הספינה עגנה דרומית למרינה הרצליה, בעומק 5 מטרים, מרחק של 400 מ' מקו החוף.

במהלך תמרון העגינה הסקיפר הראשי הפעיל את כננת העוגן והסקיפר הנוסף על ההגה. לא ידוע אורך שרשרת העוגן שהורדה.

לאחר בדיקה של רעידות על שרשרת העוגן ובדיקת תכווינים אל החוף, קשר הסקיפר הראשי חבלי שחייה בירכתיים

והוריד את הצוות לשחייה. לדבריו ראה בחלוף דקות בודדות שעוגן הספינה נגרר והספינה נסחפת לכיוון החוף.

הסקיפר לא רצה להניע את המנוע ולהרים עוגן כל עוד יש אנשים וחבלים בירכתיים והחל בתהליך איסוף החבלים והעלאת הצוות. בפרק הזמן שעבר עד שכל הצוות חזר לסיפון והסקיפר הניע, הספינה עלתה על שרטון.

הסקיפר הודיע למועדון על האירוע ובמקביל בוצעו מספר ניסיונות חילוץ עצמי על ידי יצירת הטיה וחילוץ על ידי המנוע. ניסיונות החילוץ העצמי לא הצליחו.

חילוץ:

בשעה 16:30 הסירה טיני (RIB מנועית) הגיעה עם המדריך איל לנדסמן לחילוץ. לאחר ניסיון לגרור מהחרטום תוך יצירת הטיה, נעשה ניסיון ליצור הטיה חריפה יותר על ידי משיכת מעלן ויציאה באמצעות המנוע. מעלן הספינקר נקרע והוחלט להביא עוד סירת שירות למשיכה מהחרטום. בשלב זה הורדו אנשי הצוות לחוף ועל הספינה נשארו הסקיפרים.

בשעה 17:30 המדריך אבי מויסה הגיע לזירה על סיפון היאכטה סבא שמשון, אך בגלל שהמישל הייתה כבר בעומק רדוד, לא הצליח להתקרב. בשלב זה איל שמר את המישל מלהעמיק לחוף באמצעות הטיני. נעשה ניסיון חילוץ נוסף על ידי הטלת עוגן רחוק ומשיכה אליו. כעבור מספר דקות המדריך עמיר ארד הגיע מהחוף ועלה למישל כך שבנוסף לשני הסקיפרים היה מדריך נוסף בספינה.

בשעה 18:00 סירה מנועית נוספת בהובלת שי בכר וטל מצ'ורו הגיעה והחלו מאמצי חילוץ נוספים כאשר הטיני מושכת להטיה מהמעלן הראשי והספינה השנייה מושכת מלפנים.

המאמצים נשאו פרי והמישל חולצה. בשלב זה התברר שנגרם נזק לדף ההגה במהלך הארוע ולכן שתי הסירות המנועיות נשארו צמודות אל המישל וגררו אותה לרציף.

מסקנות:

עגינה ועליה על שרטון:

• בחירת נקודת עגינה: הספינה עגנה במרחק קרוב מדי לחוף ללא התחשבות בתנאי הים (עומק 5 מטר, כ400 מטר מהחוף, רוח מערבית 10-12 מטר עם גלי גיבוע בגובה מטר לערך). הקירבה לחוף איפשרה זמן תגובה קצר מאוד מרגע הגילוי של גרירת העוגן.
• תהליך העגינה: ככל הנראה לא הורדה מספיק שרשרת עוגן. למרות ששרשרת העוגן לא מסומנת, תוף הכננת היקפו כ 30 ס"מ כך שבקירוב הכננת מורידה מטר לשלוש שניות, כלומר כדקה רצופה להורדת 20 מטר.
• וידוא נעיצה: לא בוצע בסיום תהליך הטלת העוגן.

חילוץ:

ככלל החילוץ התבצע בצורה טובה, אך נדרש זמן ממושך ומספר רב של כלים ומדריכים לחילוץ. זאת עקב העובדה שהמישל נסחפה לעומק רדוד ביותר.

בניסיון החילוץ הראשון נתלש ברווז והחבל הצליף. במהלך מתיחת חבל יש לתת תשומת לב רבה לא לעמוד בקו הקריעה שלו.

בניסיון החילוץ האחרון היה צריך להרים את העוגן לפני תחילת החילוץ על מנת שלא יפריע ביציאה.

יתכן שהטיה חזקה על ידי הטיני בניסיון החילוץ הראשון הייתה מצליחה.

דגשים:

• עגינה היא פעולה מורכבת, הדורשת תיכנון, הערכות, ביצוע ובקרה.
• במקרה זה שיקול הדעת בבחירת נקודת העגינה היה שגוי ולא השאיר מקום לתפעול תקלות, משך השרשרת שהוטל היה קצר, לא בוצע וידוא עגינה והשחיינים הורדו מהר ללא ווידוא לאורך זמן שהעוגן תפס.
• לאחר העגינה ולפני הורדת שחיינים מן הראוי להמתין כ10 דקות ולראות האם העוגן נגרר/תפס.
• בארוע זה הזמן היה גורם קריטי. ברגע שהיה ברור שהספינה נסחפת לחוף והעוגן נגרר, היה נכון להניע, לבקש מהשחיינים להתרחק, לשחרר חבלים, ולצאת משם במהירות לעומק. (אפילו תוך משיכת העוגן איתנו והעלתו לספינה בעומק בטוח).
• כל פעולה ימית חייבת להיות מלווה בחשיבה: "מה יכול להשתבש ואיפה אני ממקם את עצמי כסקיפר במידה וזה קורה".
• שימו לב: הקלות הבלתי נסבלת של הפלגות באזור הרצליה עלולה לגרום לשאננות מסוכנת.
• הסקיפר הקפיא מצב והתקשר למועדון, מה שהיה פעולה נכונה.
• כמו כן הסקיפר שמר על קור רוח לאורך כל תהליך החילוץ הארוך.

חוקר הארוע: יוסי סוקולוב