פלוטילת סקיפרים לים האגאי
ההתרגשות התחילה כבר במפגש ההכנה שדודי העביר בדרך הים כשבוע לפני הפלוטילה, כי כבר שם הבנו שהולך להיות מטורף.
תיאור האיים, הרוחות, המפרצים והמרחקים גרם לנו להבין שהולך להיות מאתגר.
נפגשנו כולנו בערב יום שישי ה19.5 בנתב"ג ועשינו את דרכנו למרינה lavrion סמוך לאתונה.
יום שבת 20.5 – הכנות אחרונות
אחרי מספר סיבובים בהם חיפשנו את המרינה לבסוף מצאנו את שלוש היאכטות שלנו ששמן:
SHOWTIME (יובל, מיכה, רונן, אבי ודן) Jeanneau 47
ALEXANDRA (ויטלי, סמיון, קיבי וגיורא) יאכטה מסוג Bavaria 45
MESSALINA (חיים, יוסי, דוד ואילן) Elan 44
את היאכטות מסר לנו בחור יווני בשם יאניס שאמר "היאכטות במצב מצוין ועברו בדיקה ממש לאחרונה, אין סיכוי לבעיות" כמובן שהיינו מבסוטים ויצאנו לסיבוב חימום מחוץ למרינה.
את היום סיימנו בתדריך פתיחה המתאר את השבוע בדגש על יום המחר, כששאלנו את דודי מה הולך להיות מזג האוויר ומצב הים התשובה הייתה "נצא..ונראה…" משפט שליווה אותנו כל הפלוטילה והיה התשובה לכל שאלה שנשאלה
יום ראשון 21.5 – יוצאים לדרך
יצאנו לדרך אחרי שכל יאכטה בחרה את skipper of the day והתחנה הראשונה הייתה חוף Fikiada באי קיטנוס.
באמצע הדרך נכנסו להסתרת רוח שהאי קאה יצר ובקטע הזה הפעלנו מנוע כדי לעבור במהירות אך כשהפעלנו את המנוע (צוות SHOWTIME) גילנו שלא יוצאים מים מפתח יצאת מי הים של המנוע.
לאחר מספר בדיקות יצרנו קשר עם דודי שהיה באותו הזמן על יאכטה MESSALINA וההנחיה הייתה "תורידו מפרשים אני בדרך אליכם" ואכן תוך פחות מ10 דקות דודי נצמד עם היאכטה וזינק ליאכטה שלנו, ותוך פחות מדקה כבר היה עם הראש בתוך חדר המנוע.
לא עברו מספר דקות ומשאבת אימפלור הגומי הייתה בחוץ ובמצב נורא (כמובן שכולנו צחקנו כשנזכרנו בדבריו של יאניס "היאכטות במצב מצוין ועברו בדיקה ממש לאחרונה, אין סיכוי לבעיות" – המשפט הזה הולך לככב בפלוטילה)
דודי תיקן את התקלה תוך לימוד והחמיא לנו על האבחון המהיר והיעיל (הקרדיט על זיהוי מופנה ליובל שמש).
לאחר תיקון התקלה המשכנו בדרכנו למפרץ Apkrisi.
במהלך הדרך הרוחות התחזקו והגיעו לעוצמה של 30 קשרים (כפול ממה שאנו רגילים שיש במגרש הביתי שלנו – מרינה הרצליה)
לאחר עגינה קצרה במפרץ וקפיצה ראשונה למים יצאנו לנקודה הסופית של היום Mericha שהוא כפר דייגים קטן עם מרינה קטנה, נוף מדהים, טברנות ושקיעה מהממת.
בערב יצאנו לטברנה, אכלנו דגים, הורדנו הילוך והרמנו כוסית לכבוד השבוע הקרוב.
יום שני 22.5 – היעד: מפרץ Koutalas
את יום ההפלגה השני התחלנו עם תדריך והתלבטות לגבי המסלול בגלל מזג אוויר מאתגר שהגיע לאזור שאופיין ברוחות חזקות מאוד ( 37 קשרים) וים גבוה יחסית התוכנית המקורית הייתה להגיע לאי מילוס אחר לאחר הערכת מצב הוחלט לשנות את המסלול ולהפליג לאי סריפוס.
היעד שלנו היה מפרץ Koutalas באי סריפוס לעגינת צהריים.
הפלגנו בים רוח גבית חזקה והגענו למפרץ קסום עם מים צלולים, שחינו, השתזפנו, אכלנו צהריים והמשכנו ליעד הסופי לאותו יום הכפר Livadi. כששאלנו מה צפוי לנו מחוץ למפרץ המוגן התשובה כמובן הייתה "נצא..ונראה…"
כשהגענו למרינה של הכפר Livadi התמודדנו עם כניסה למרינה צפופה מאוד ברוח חזקה מאוד אך אחרי אי הבנה בהוראות הכניסה ורגעים מותחים של תמרוני מנוע הצלחנו כולנו להירתק לרציף.
אחרי התארגנות קצרה עלינו לעיר העילית "חורה" באוטובוס בכביש עקלקל.
העיר חורה היא קבוצה של בתים לבנים עם חלונות כחולים (כמו בגלויות) עם רחובות צרים וציוריים מקושטים בפרחי בוגנוויליה. מכנסיית העיר נשקף נוף מדהים על הכפר Livadi.
במרכז העיר נמצאת הכנסיה המרכזית ולמרגלותיה פרוסים מספר בתי קפה עם רחבה משותפת, שם ישבנו כולנו ויצא להכיר טוב יותר אחד את השני וכמובן להרים כוסית לכבוד סיום היום.
וכמובן שאת היום סיימנו כמו תמיד בטברנה המקומית שהגישה בשרים הגדלים בחווה של בעל המסעדה בצפון יוון עם אוזו ובירה מקומית.
יום שלישי 23.5 – מפרץ Vaty הקסום
כמו תמיד את היום התחלנו עם תדריך אך היום עם דגש מיוחד לגבי היציאה מהמרינה הצפופה בעזרת בלמים והמתנה לירידת הרוח.
עם שליטה מעולה על מצערת הגז ומשחק רגיש עם ההגה רונן הוציא אותנו לדרך לכיוון האי סיפנוס.
כשבדרך עצירת צהריים במפרץ Vathy הקסום.
את 15 המיילים בין האיים עשינו עם רוח גבית חזקה שנחלשה בכניסה למפרץ.
לאחר הורדת העוגן זינקנו למים הצלולים של המפרץ. הראשון שהיה לעשות זאת זה רונן שעד מהרה גילה שהצטרף אליו חבר שיצא מההולדינג-טנק
אחרי שצחקנו ושתינו פחית קטנה של בירה ירדנו לחוף עם הדינגי ואכלנו צהריים בטברנה קטנה עם נוף מדהים ומרגיע של המפרץ.
הטברנה הגישה דגים ופירות ים טריים, סלט יווני וציזיקי כמובן.
לאחר מנוחה קלה התחלנו את דרכנו לכפר Platis Gialos שם חיכתה לנו מרינה חדשה ונקייה במיוחד.
כשהגענו למרינה התחברנו למתח חוף וביצענו משחק קליעה של חבל לפיתה, אחרי ניסיונות רבים הגיע מיכה ובניסיון הראשון ניצח את המשחק.
התייעצות מחתרתית שלי עם יוסי סוקולוב לא הביאה לי את הניצחון אך כן הביאה איתה את המשפט החדש "בוא נתייעץ עם יוסי" שנאמר בכל התלבטות.
את אחר הצהריים העברנו בכפר בטיול על טוסטוסים (דוד, חיים, קיבי, סמיון ועוד חברים), טיול רגלי, ומנוחה על היאכטה.
את ארוחת הערב עשינו במסעדת שף מפתיעה בשם אומגה 3 אשר הגישה מאכלים יוונים עם נגיעה של שף (מנות שלא מביישות מסעדות יוקרה בתל אביב).
כשחזרנו מארוחת הערב הופתענו לגלות שיש ריח חריף של צואה בשילוב המעיינות החמים של חמת גדר.
מהר פתחנו את כל החלונות, עשינו ניקיונות עם מים וסבון לכל ההולדינג-טנק שהיו בסירה, הריח התפזר והלכנו לישון ביאכטה חוץ ממני שהחלטתי שאת הלילה אני מעביר בחוץ, ובאמצע הלילה אחרי קריאה "אי אפשר ככה יותר" מיכה הצטרף לשינה בחוץ על הרציף ובעקבותיו יובל".
יום רביעי 24.5 – ברוכים הבאים לאי מלוס
בבוקר יום רביעי כשדודי ראה שאנו ישנים בחוץ הוא החליט שחייבים לעשות מעשה ויחד איתנו פתח כל תא בסירה עד שהגענו לתא בחרטום הסירה ושם דודי קיבל הארה והבין שהוא מריח ריח של גופרית שמקורו במצבר של החרטומן.
מיד אחרי ניתוק המצבר התקול הריח עבר, כולנו נרגענו (במיוחד אני שחשבתי שהריח מגיע מהשירותים שלי ושאני צריך לחשוב שנית על הרגלי האכילה שלי).
לאחר סידור מחדש של הסירה יצאנו לדרך לכיוון האי מילוס.
רוח קלילה דחפה אותנו למפרץ הגדול של האי שבכניסה אליו חיכה לנו כפר יפה וצבעוני אליו התקרבנו כדי לצלם ולהצטלם.
באי מילוס אכלנו לראשונה בפלוטילה גירוס מעולה.
חלקנו העברנו את אחר הצהריים במנוחה לקראת הלילה והרציניים שבינינו נסעו לטיול טרקטורונים כדי לראות מה יש לאי להציע.
גשם ליווה אותנו בהתארגנות לקראת הפלגת הלילה הצפויה אך מהר מאוד פסק ואפשר לנו להגיע לארוחת ערב בטברנה מושקעת עם מאכלי תבשילים מקומיים.
לאחר ארוחת הערב עשינו תדריך לקראת חציית לילה של הים האיגאי מהאי מילוס לאי אגינה שבאיים הסהרונים.
רגע לפני היציאה ראינו שמדופן הסירה יוצאת כמות גדולה מאוד של מים, מיד בדקנו את משאבת הבילג', טעמנו את המים שהיו מלוחים. כמו תמיד ותוך שנייה הראש של דודי היה בכל תא אפשרי ויחד איתנו ביצע סריקה מתודולוגית שבעזרתה הצלחנו להבין שהיום בשונה משאר הימים הפלגנו הרבה עם מנוע ושמקור הדליפה היה מחיבור האגזוז לפתח היציאה. לאחר הידוק הביינדים הנזילה פסקה וכמובן שנזכרנו שוב בחברנו היווני יאניס שאמר שהסירות בדיוק עברו טיפול.
לאחר מנוחה קלה בשעה חצות יצאנו לדרך, כיוונו את ההגה האוטומטי על קורס מצפן 312 והתחלנו הפלגה של 11 שעות במשמרות שהייתה חווית מטורפת!!!! את ההפלגה עשינו על מנוע בלבד בגלל שלא הייתה רוח בכלל (שתיל) והים היה חלק כמו שמן. במהלך ההפלגה ראינו כוכבים כמו שלא ראינו מעולם, ירח כמעט מלא האיר לנו את הדרך עד ששקע והשאיר אחריו חושך מטריד שהופר עם הזריחה המדהימה שזכינו לראות. למדנו את החשיבות של ערנות מיוחדת בלילה כאשר הצלחנו לזהות רשת דייג ולעצור רגע אחד לפני שהרשת הסתבכה במדחף וכמובן להזהיר בזמן את שתי הסירות הנוספות.
בנוסף הנעימו את זמננו להקות דולפינים שהגיעו להגיד שלום, ומוזיקה שלא פסקה במשך 11 שעות.
יום חמישי 25.5 – אי אגינה
בשעה 11:00 בבוקר הגענו לאי אגינה, חלקנו הרגשנו בבית אחרי שהפלגנו באזור בפלוטילת התלמידים של דרך הים.
לאחר עגינה במרינה הקטנה של הכפר פרדיקה, קפצנו לשחיית התרעננות והלכנו לטברנה הקבועה של דרך הים המקושטת בדגל של דרך הים, שם התקבלנו על ידי בעל המקום כמו מלכים שהזמין אותנו לבירה על חשבון הבית.
אחרי מנוחת צהריים חזרנו לשחייה, גלישה עם סאפ וסקי סאפ שעשינו בעזרת סירת הדינגי.
שקיעה מטריפה הייתה תפאורה מושלמת לארוחת הערב האחרונה של הפלוטילה שגם אותה עשינו במסעדה הקבועה רק אחרי שדודי הכיר את כל בני המשפחה של בעל המסעדה.
יום שישי 26.5 – ניווט בעזרת מפות
בבוקר יצאנו לדרך לכיוון מרינה קלאמקי באתונה אך בשונה משאר הימים את היום הזה עשינו ללא מכשירי GPS אלא בעזרת מפות ולקיחת תכוויני מעבר מעצמים בדרך.
כמו סקיפרים מתקדמים עשינו זאת בהצלחה רבה תוך מעבר בנתיב שייט סואן של מעבורות ואוניות סוחר.
לאחר שהגענו למרינה והזדכינו על היאכטות עשינו שיחת סיכום שבמהלכה כולנו אמרנו פה אחד שהייתה פלוטילה מדהימה, מלאה בחוויות, פלוטילה שהרימה לנו את הביטחון ואת היכולת.
פלוטילה שגרמה לנו לסמוך על עצמו והראתה לנו שאנו יכולים.
והכי חשוב פלוטילה שאפשרה לנו לפגוש ולהכיר אנשים מדהימים וללמוד מדודי האחד והיחיד.
כותב המאמר – דן אבני
19-26.5.2018