פלוטילת תלמידים

"זה לא משעמם?" שאל אותי מישהו לפני פלוטילת התלמידים הרביעית במספר עבורי שנסתיימה לפני יומיים.

נראה לי שבמקום לענות תשובה עניינית ומתובלת בנימוקים אידיאולוגיים על המשמעות של יציאה לים עם חברים לטובת לימוד מקצועות הימאות, אפשר פשוט למנות כמה מאירועי השיא מבחינתי של הפלוטילה:

"עזוב אותך משטויות של תקלות"- יוסי אמר וקפץ לדינגי. עשרים דקות מאוחר יותר הבנו את כוונת המשורר. במקום שלוש יאכטות שקשורות  לשני עוגנים באמצע מפרץ ולידן עוד שלוש במבנה דומה, קיבלנו משהו אחר לגמרי. באמצעות רברסים ושטיפות מדחף, כל שלישיה הפנתה את הירכתיים לשלישיה שלידה, (בלי להרים עוגנים כמובן) ומצאנו את עצמנו קשורים ירכתיים לירכתיים- פלטפורמה נהדרת לקרב בין דורי של שירה בציבור. יש לציין שכל האמצעים הטכנולוגיים  (לפ טופ) פלוס גיטרה לא עזרו להתגבר על שירי הפלמ"ח שנולדו בדיוק עבור קרבות כאלו.

"נראה לי שיהיה מגניב לעשות פה הפלגת לילה" אמר יוסי בדיוק כשאנחנו עוברים ליד סלע אחד שמסומן במפה כחצי שקוע ואחר שמסומן כחצי גלוי. בשיירה ממשומעת יצאנו להפלגת לילה חשוכה, כשחוץ מכוכבים ופלנקטון זוהר בשובל היאכטות, לא ממש רואים משהו. זוכרים את הקטע עם השטויות של התקלות? המנוע של סמי מגמגם ומדמים, גיל כמדריך מכונה ניגש לגרור אותו. הדבר הבא שראינו היה כשקמנו בבוקר לתוך מפרצון נטוש שממש הזמין לטיול כנסיות ורעיונות התיישבות. ("תוך כמה זמן היוונים ישימו לב שאנחנו גרים פה?") חשוב לציין שסקאלת הרעיונות נעה החל מקומונה שיתופית בה כל אחד משתף את האחרים בדגים שיתפוס. ובאותה נשימה, אותו יזם כבר קבר את רעיון הקיבוץ והציע למכור סלע לכל חבר להפלגה ליוון.

ובתור "גראנד פינאלה": תחזית של דרומית מזרחית חזקה ביום האחרון. במקום דרומית מזרחית היה קצת רכיב מזרחי- צפון מזרחי. מה שהפך את הרוח הגולשת במהירות במדרונות רודוס לקדמית משהו. בעקשנות בלתי נלאית, המנועים נשארו דוממים (עד ממש מאוחר). ובמפרשים מצומצמים, יום שהתחיל במשבים של קצת יותר מ 40 קשר וים שטוח, הסתיים בכניסה מפוארת לילית למרינה ברודוס.

אבל לא רק זה:

היו ימי שייט נטו, בשמש חמימה, ימים נוחים וקצרים שמאפשרים להתאמן ככל נושא ואחותו בנחת. טברנות ו"גירוסיות" (שמגישות גירוס). היה אוכל טוב, היו פאבים, ובעיקר היה שייט מעניין, מגוון ומיצוי של כל האופציות והתאמה למזג האוויר המשתנה.

אז לא. זה לא משעמם. אין שתי פלוטילות של תלמידים שנראות אותו דבר. ההרכב השונה של האנשים בכל קורס סקיפרים , של אזור ההפלגה, של התקלות (עוד לא נולדה הסירה שלא מאתגרת מידי פעם באיזה תקלה טובה) ושל המדריכים.

כל אלו עושים את זה מצחיק, כיף ומלמד מאד מבחינתי בכל פעם מחדש.

חוצמזה שרק כשנחתי, הבנתי על כמה דברים שקשורים ליומיום שלי לא הספקתי אפילו להתחיל לחשוב שם. סה"כ שעה וחצי טיסה מהבית.

תודה לכל מי שתרם להצלחה של האירוע הגדול הזה!

נתראה בפלוטילות של "גדולים"

בשבילי זה יוצא בקרואטיה בקיץ. אז עזבו אותכם משטויות של…

יוסלה דרור (אפריל 2012)