קורס Pro – אמצע הדרך

אם הייתי צריך לסכם במילה אחת את החוויה שלי במחצית הראשונה של הקורס הייתי אומר: ״הזדמנות״.

הזדמנות לחדד ידע וכישורים קיימים.

הזדמנות לרכוש ידע וכישורים חדשים.

הזדמנות להפוך את התחביב למקצוע (או לפחות לגלות אם זה באמת מה שאתה רוצה).

והזדמנות להרגיש חלק מהצוות והעשייה של מועדון דרך הים.

מתחילים את הקורס בשיעור על משפט וים. מבינים לאט לאט שזו אחריות גדולה מאד להיות Pro כלל החברים לקורס מקבלים על עצמם את האחריות ויוצאים למסע חדש שימשך כשנה.

ממשיכים בשיעורי תוכן מעמיקים מהמדריכים הבכירים ביותר, בנושאים קריטיים כמו מזג אוויר, זרמים, גאות ושפל, ומכונאות.

כל שאלה מבורכת ויש זמן להעמיק ולחדד כל פרט.

בין הלימודים העיוניים, חייבים גם זמן ים (סטז') , אז …

6 בבוקר… תורנות תדלוק … אין ספור גישות לרציף (עם רוח, בלי רוח, מצמידה, מרחיקה, מונו, קטמרן). עם כל גישה הביצועים משתפרים והסירה עוצרת בול על הזקף ברציף התדלוק.

משם ממשיך היום לעבודות תחזוקה שונות, מהתקנת מפרשים חדשים, תיקון תושבות טרוולר ועד מעבר על מלאי במחסן הציוד. יום אחד אני נוחת ב 4 בבוקר מנסיעה לאירופה וב9 בבוקר אני כבר במספנה באשדוד מקבל את הטיני מתיקון מנוע ומשיט אותה חזרה להרצליה. ביום אחר אני מצטרף לתורנות רציף לשחרור וקבלת סירות וקורה בי שינוי תודעתי, בטיחות השייט של כלל החברים עכשיו תלויה בערנות שלי … אני מייעץ לסקיפר שיוצא עם בגדי ים לקחת חבל לבריכת שחייה … מעיר לסקיפר אחר לסגור הטצ׳ים (חלונות) כי בחוץ ים גבוה.

אם אני חייב לסכם (וזה לגמרי לא הזמן לסכם כי אנחנו רק באמצע הקורס…) אז בסוף כל יום כזה, יש בי הרגשה של עשייה לצד הנאה. אני כבר יודע שאת התחביב שלי אני יהפוך למקצוע.

עומר קוסטו – חבר מועדון בדרך הים, משתתף בקורס Pro