על משפחה שנתפסה ברשת

אנחנו יכולים להסביר, לדבר, להראות… אבל אין כמו המילים שלכם כדי לספר באמת מה זה דרך הים!
גל בינו היקר והמוכשר, חבר המועדון שלנו, כתב קטע שאתם פשוט חייבים לקרוא:

שישי אחר הצהריים,
כל המשפחה מכינה את הסירה ליציאה לים,
עוגן, מפרשים, בילג'ים ומכשירים… עבודה של הבנים
הבנות תופסות מקום, מוודאות שהכול נקי ומצוחצח,
מוזיקה, שתייה ונשנושים.

לא להאמין,
משפחה ש"נתפסה" ברשת רק לפני 4 חודשים…מיד עם העלייה לסיפון הלבן, הממכר,
מגלים את התווך האחר,
ים, רוח, גלים וטלטולים,
ובמבט נוסף,
השקט המרגיע, מבט על רצועת החוף ממערב,
בין שקיעה ובין חופי גוש דן.

מנקודת מבט שלי,
הגשמת חלום.
כמעט 50 שנה בים,
דרך חיים ארוכה – זבולון, חתירה, ימאות, גלישת גלים…
חיל הים, חובלים,
אלפי שעות ים בכל מגוון כלי השייט,
אתגרי פיקוד ולימוד אינסופי,
ההיכרות עם הים דרך הסיפון האפור והמדים…נעליים, גריז ושמן נשקים.

כמעט עשור שנמנעתי מעלייה לכלי שייט.
ואז, לגמרי במקרה, החיים החזירו אותי אל הים.
הוונטות המרשרשות כשהרוח במרינה עולה,
הלבן,
הרוגע,
המשפחה שמוצאת כמעט כל שבוע את השקט האישי,
העמידה של הילדים על החרטום בכל יציאה מהמרינה,
כל כך דומה אבל שונה…

הצוות במדים ירוק, כחול, כתום על סיפון חרטום אפור
תותח משומן ומגורז,
צלצול, כריזה, ריצה…
עשרות קשרים הוחלפו לחמישה בירידה,
ילדים מתבגרים צוהלים בחרטום,
יחפים וחמושים בכובע ומשקפי שמש…יוצאים לקבל את השבת.
לא מוותרים על קובץ מוזיקה שהוכן מראש.
יחפים וחמושים בכובע ומשקפי שמש…יוצאים לקבל את השבת.
לא מוותרים על קובץ מוזיקה שהוכן מראש.

תודה ל"דרך הים" שהחזירה אותי עם משפחתי לים…נהנים מכל רגע!!!