השייטת
נשים שעשו היסטוריה מסביב לעולם
הקפת העולם היא אחת מהפסגות הגבוהות ביותר של עולם השייט. אבל גם הרבה אחרי שפרדיננד מגלן הוכיח שקיים נתיב ימי המאפשר הפלגה מסביב לגלובוס הפסגה הזאת נשארה נחלתם הבלעדית של יורדי ים אמיצים ועשויים ללא חת – כולם גברים.
האישה הראשונה שהפליגה מסביב לעולם היתה צרפתיה בשם ז'אן בארט שבשנת 1766 הצטרפה למשלחת של האדמירל ומגלה הארצות לואי אנטואן דה בוגונוויל. באותן שנים אסור היה לנשים להפליג באוניות הצי הצבאי הצרפתי ולכן נאלצה ז'אן בארט, שהועסקה כעוזרת אישית, להתחפש לגבר. במהלך המסע שהיה רווי הרפתקאות נחשפה זהותה של בארט וגם נתגלה צמח הבוגונוויליה אבל זה כבר סיפור לפעם אחרת. למעלה ממאה שנים מאוחר יותר – באפריל 1895 יצא קנדי בשם ג'ושועה סלוקום למסע מסביב לכוכב הכחול שיגדיר פסגה חדשה בעולם השייט – הקפת סולו של העולם – סקיפר אחד, סירה אחת מסביב לכל העולם. עברו עוד שבעים ומשהו שנים עד שהוגדרה הפסגה הבאה, שוב על ידי גבר – רובין נוקס ג'ונסטון היה הראשון שהקיף את העולם לבדו בלי לעצור אפילו פעם אחת ועד כאן ההיסטוריה המקוצרת (והגברית למדי) של הקפת העולם בשייט, מכאן והלאה רק נשים שעשו היסטוריה:
הגברות הראשונות
האישה הראשונה שהפליגה סולו מסביב לעולם הייתה קריסטינה חוינובסקה ליסקביץ' – אדריכלית ימית וסקיפרית ממוצא פולני. ב20 במרץ 1978 היא השלימה הקפה בת שנתיים מהאיים הקנריים שבאוקיינוס האטלנטי דרך תעלת פנמה, האוקיינוס השקט, אוסטרליה, האוקיינוס ההודי, כף התקווה הטובה וחזרה לאיים הקנריים. חוינובסקה הקדימה בקצת יותר מחודש את נעמי ג'יימס – שייטת בריטית שגם הקיפה את העולם אבל בנתיב מאתגר יותר שבמקום לחצות את האמריקות בתעלת פנמה עובר דרך קייפ-הורן הידוע לשמצה.
קריסטינה חוינובסקה ליסקביץ'
השייטת המהירה
אלן מקארתור היא שייטת בריטית עטורת פרסים שהתחרתה לאורך הקריירה שלה בשיוטי סולו למרחקים ארוכים כמו הקפת אנגליה וחציית האטלנטי וזכתה כמעט בכל תואר אפשרי בתחום. כשהייתה בת 24 השלימה מקארתור הקפה מלאה של העולם במסגרת מרוץ הוונדה גלוב של 2000-2001. במסגרת השיוט, שנחשב למרוץ הקשוח ביותר בעולם, מקיפים את הכדור סולו וללא הפסקות. בשלבים המאוחרים של השיוט מקארתור הובילה את הצי אבל התנגשות עם מכולה גרמה לה לעיכוב גדול, היא נאלצה לתקן את הנזק בכוחות עצמה ולהחזיר את הסירה שלה לכשירות. ההקפה הושלמה תוך 94 ימים, 4 שעות ו25 דקות ואלן מקארתור, שהגיעה במקום השני הפכה לא רק לאישה המהירה ביותר מסביב לעולם אלא גם לצעירה ביותר שכבשה את הפסגה הנחשקת. אבל היא לא עצרה שם.
אלן מקארתור
בשנת 2005 שוב יצאה אלן מקארתור להקפת סולו נטולת הפסקות, הפעם על סירת טרי-מרן מהירה בת 75 פיט. היא חזרה כעבור 71 ימים, 14 שעות 18 דקות ו33 שניות ושברה את השיא העולמי לגברים ונשים, שיא שבו החזיקה יותר משנה. עד היום מקארתור היא האישה היחידה מבין ארבעת השייטים שהקיפו את העולם סולו ללא הפסקה על יאכטה מרובת גופים (טרי-מרן).
השייטת הצעירה
הסיפור של לאורה דקר מתחיל בזוג הורים שהפליגו מסביב לעולם ביאכטה שלהם במשך 7 שנים. לאורה, בת לאם ממוצא גרמני ואבא ממוצא הולנדי נולדה בניו זילנד במהלך המסע והפליגה מאז שהיא זוכרת את עצמה. את הסירה הראשונה שלה היא קיבלה בגיל 6, וכשהייתה בת 11 זכתה לאישור לשוט בעצמה ביאכטה בת 23 פיט בתמורה לעבודות תחזוקה ונקיון על הסיפון. שנתיים מאוחר יותר רכשה דקר יאכטה קטנה משלה ובילתה את כל חופשת הקיץ של 2008 בהפלגות. כשהייתה בת 14 חצתה לבדה בשייט את התעלה האנגלית ביאכטה קטנה שקנתה לעצמה כדי להוכיח לאביה שהיא מסוגלת להפליג מסביב לעולם. רשויות הרווחה בצד האנגלי של התעלה לא קיבלו יפה את העצמאות של הנערה השייטת והפקידו אותה למספר ימים בבית אומנה – עד שאביה הגיע כדי לחלץ אותה משם. האב המודאג הגיע רק כדי לשחרר אותה מרשויות הרווחה, להקפיץ אותה לסירה ולאפשר לה להפליג לבדה בחזרה להולנד.
לאורה דקר
התקרית באנגליה משכה את תשומת הלב הציבורית ללאורה דקר וכשהכריזה על כוונותיה לצאת להפלגה מסביב לעולם נגררה לשנה שלמה של דיונים משפטיים מול רשויות הרווחה ההולנדיות שקבעו לבסוף שהסמכות לאשר או למנוע את המסע שייכת להורים בלבד. כעבור שבועיים היא יצאה למסע ימי בן שנה וחמישה חודשים שהסתיים כשהייתה בת 16. במהלך המסע השלימה דקר גם את הקפת העולם תוך 123 ימים והפכה לאדם הצעיר ביותר שהפליג סולו מסביב לעולם.
צוות הנשים הראשון שהקיף את העולם
טרייסי אדוארדס עזבה את הבית שלה בוויילס – אנגליה כשהייתה בת 16 וחצתה את אירופה כשרק תרמיל על גבה. היא התוודעה אל עולם השייט כשעבדה כמלצרית על סיפונן של יאכטות פאר בין האיים ביוון. בהמשך קיבלה תפקידים של טבחית ושל נערת סיפון על יאכטות תחרותיות. באותן שנים היו רק חמש נשים בין מאתיים אנשי הצוות בשיוט הווייטברד להקפת העולם, כולן בתפקידים שוליים. אדוארדס רצתה לקחת חלק בתחרות עצמה, על הסיפון, באקשן, באסטרטגיה, בקבלת ההחלטות וביצוען בזמן אמת. אבל לא נמצא אפילו סקיפר אחד שהיה מוכן לקבל אשת צוות מן המניין. טרייסי חשבה שיש רק דרך אחת לשנות את המצב: להקים צוות שמורכב רק מנשים. התגובות לרעיון המהפכני היו פושרות בלשון המעטה והיא המשיכה לעבוד כמלצרית על יאכטת פאר עד שפגשה את האיש ששינה את חייה – חוסיין מלך ירדן. בשנת 1987, בעידודו של המלך חוסיין, ובהמשך תחת המימון של חברת התעופה הירדנית רכשה אדוארדס את היאכטה Maiden והרכיבה צוות של 12 שייטות. יחד, ומול גלים גואים של זלזול ולעג הן יצאו ב1989 לשיוט הווייטברד להקפת העולם.
טרייסי אדוארדס והצוות
אדוארדס ושאר חברות הצוות הנשי הגיעו ראשונות בשניים מתוך שישה לגים של התחרות באותה שנה וטרייסי אדוארדס הייתה לאשה הראשונה בכל הזמנים שזכתה לתואר שייטת השנה באנגליה. את הסיפור המדהים הזה אפשר לראות בסרט דוקמנטרי מרגש שנקרא Maiden.